שתי אגדות ריצה למרחקים ארוכים בסוכה של שוונג, יאיר קרני מארח את זהבה שמואלי לשיחה על הריצה שהפכה לתופעה נפוצה ועל התוצאות של פעם שקשה להשיג היום
אני מארח בסוכה של שוונג לכבוד ערב החג השני את המאמנת זהבה שמואלי. לאורך השנים התקדמו קריירת הריצה של זהבה וקריירת הריצה שלי במקביל. שנינו רצנו את מרתון הכנרת הראשון בשנת 1977, שנינו התחלנו לרוץ בשנת 1966 באלף הקודם, שנינו מאמנים קבוצות ריצה ושנינו מתעסקים גם בארגון מרוצים. לשנינו יחדיו יש כמעט 100 שנים של עשייה בתחום הריצה.
זהבה נולדה ב-19.05.1955 וגדלה במושב בית עזרא ליד אשדוד ואני נולדתי ב-17.05.1951 וגדלתי בקיבוץ העוגן. זהבה התאמנה רוב הזמן אצל איליה בר-זאב. יש לה אחות בשם מזל שלום שגם היא הצטיינה בריצות למרחקים ארוכים. את שנות הריצה הראשונות שלה "בילתה" זהבה באימון באצטדיון האתלטיקה האזורי בבאר טוביה. האצטדיון עדיין קיים.
לזהבה וצביקה שמואלי נולדו שלושה ילדים, טל, אייל ז"ל, וכנרת. כנרת נישאה לאחרונה, ומטל יש להם שני נכדים. החלק העצוב הוא גורלו של אייל. כנער, זכור לי שאפילו עזרתי לו מעט להתאמן למרתון, תמיד היה עם חיוך, גם באימון הקשה ביותר. ערב בילוי במועדון קריוקי הסתיים במותו הטראגי של אייל, כנראה מדום לב.
לזכרו הקימה זהבה מפעל חיים, את מרוץ אייל ברמת השרון למרחק 15 ק"מ. במרוץ הזה מתקיים גם מקצה למרחק 5 ק"מ בשדות. זה אחד המרוצים המאורגנים ביותר והמושקעים ביותר בארץ, מרוץ שהרצים מחכים לו ויש אלפים כאלה. המרוץ הקרוב יתקיים ב-14 בנובמבר. אל תחמיצו!
אירחתי את זהבה אצלי בסוכה הוירטואלית ושוחחנו על מספר נושאים:
האם היית עושה משהו בדרך אחרת? האם את מצטערת על משהו?
"לא. חד וחלק. אני שלמה עם כל מה שעשיתי עד עכשיו. השתתפתי באליפות העולם בהלסינקי באוגוסט 1983, אליפות בה השתתפת גם אתה, ובשנת 1984 רצתי מרתון באולימפיאדה בלוס אנג'לס וגם נשאתי את דגל ישראל במצעד המשלחות. אני מאמנת מוכרת כיום עם קבוצה גדולה מאד של רצים ברמת השרון וכמובן, מנהלת את מרוץ אייל".
אני מסתכל מסביב ורואה שהריצה, הספורט האהוב על שנינו נעשתה נחלת הכלל. כולם רצים. איך זה קרה?
"אני חושבת על מספר תשובות: מאז ומתמיד, כשדיברו על ריצה, קשרו לה כאבי גב וכאבי ברכיים והטענה שריצה היא ספורט מאוד לא בריא היתה נפוצה למדי. ובעצם, התברר ההפך. לא כואב, וכן בריא. מבחינת עם ישראל נגמר ה'פוצי-מוצי', אנשים מוכנים להתאמץ, נכונים לאתגרים קשים ואוהבים סטיקרים על המכונית. כל זאת, ללא כל מעורבות ממשלתית, וטוב שכך. תנועת הריצה, ויש שקוראים לה 'הדת החדשה', נוצרה מלמטה, מהשטח, על ידי אנשים כמוך וכמוני שעברו מאימון של עצמם להנחלת הידע לדור הבא ולזה שאחריו".
חסר לי כאן דבר מה. לאחרונה נוכחתי לדעת שהדור שלנו לא כותב. אין מי שיספר את סיפורי העבר, על אימונים משוגעים, על תחרויות ברחבי אירופה, על אליפויות ספורט הפועלים, על אליפות אסיה באתלטיקה, ועוד. לא זכור לי מאמר אחד של יובל וישניצר, או של יאיר פנטילט, או של חנה שזיפי, פה ושם כתבו עליהם, אבל היו אלה עיתונאים, הם עצמם, מעולם לא כתבו. מדוע?
"אתה צודק. אני רואה שאתה כותב באתר שוונג ופועל לתיקון המעוות. קראתי את כל המאמרים שלך, תמשיך כך. מעבר לכך, צריך שיהיה צורך פנימי לכתוב, להעביר דברים הלאה, ואילו אני מתאימה יותר לעשייה מול פרטים ומול קבוצה. זה מספיק לי. זה באמת יכול היה להיות מתאים לו רצים מצוינים מהעבר היו כותבים גם אם הם כיום בני 70 ומעלה".
עוד כתבות בנושא
היה היה עם האחיות זהבה ומזל שמואלי
למה גברים מתקשים להתאמן אצל מאמנת?
לכל הטורים של יאיר קרני על ספורט ותזונה
להרשמה למרוץ אייל ה-14
אני מסתכל על לוח תוצאות השיאים שלך שהתחילו בשנות השבעים ואת עדיין מדורגת בין המקום הרביעי למקום השמיני ברשימת התוצאות של כל הזמנים. איך יתכן שיש כל כך הרבה רצים ורצות והרמה התחרותית לא כל כך התקדמה במקביל?
"זה כבר לא תלוי בי. כנראה שכדי לייצר תוצאות טובות יותר, צריך להתאמן יותר. כשאני מביטה מסביב, אינני רואה מאמנים סופר מחוננים במקצוע אימון הריצה. אני מאמנת את גרגורי פוקס, אלוף העולם לבני גילו ב-10 ק"מ והתוצאות מדברות בעד עצמן: אני מצליחה איתו מאוד".
חשוב לציין כי בישראל, מקצוע הריצה למרחק 10 ק"מ לבני 60 עד 70 הוא המקצוע עם התוצאות האיכותיות ביותר.
לפני מספר שנים השתתפת באליפות אירופה לוותיקים ביוון. האם עדיין מקנן בך הרצון להתחרות במסגרות הללו?
"בהחלט כן. אני רואה בריצה דרך חיים. תחרות היא חלק מהעניין. זה היה חשוב לי פעם וזה עדיין חשוב לי, גם עכשיו. אני עדיין צעירה ומסתכלת קדימה".
להלן התוצאות הטובות ביותר של זהבה במרחקים השונים
800 מ' – 2:10:18 דק' (1981) – מקום 18 בכל הזמנים
1,500 מ' – 4:22:1 דק' (1980) – מקום 7
3,000 מ' – 9:24:4 דק' (1979) – מקום 4
5,000 מ' – 16:37:7 דק' (1987) – מקום 6
10,000 מ' – 34:44:8 דק' (1989) – מקום 5
חצי מרתון – 1:17:01 שע' (1984) – מקום 8
מרתון – 2:40:29 שע' (1983) – מקום 8
תודה לזהבה, וחג שמח!
