ללכת על הכל: מהי הליכה תחרותית?

מה זאת "הליכה תחרותית"?

אז במה בעצם מדובר? קודם כל, זאת הליכה. מאוד מהירה, אבל הליכה. מהירה כל כך, שהיא גורמת לרוח לשרוק באוזניים, ולהעלות את הדופק לרמות על, ולאדרנלין להציף אותך בתחושת האושר האין סופי. רק כדי לסבר את האוזן של הרץ הממוצע, מהירות ההליכה של הגברים מגיעה לקצת פחות מ-4 דקות לק"מ ושל הנשים לכ-4 דקות לק"מ. כלומר, הלכים גברים עוברים 10 ק"מ בפחות מ-38 דקות ונשים הלכיות יעברו את המרחק הזה בקצת פחות מ-42 דקות.

בנוסף, זהו ענף ספורט תחרותי אולימפי. לא רק תחרותי על מהירות, בנוסף זהו גם ענף סופר טכני. העוסקים בו חייבים לעמוד בחוקים בינלאומיים מאוד נוקשים. למשל, אחד החוקים מגדיר הליכה תחרותית כך: "התקדמות בצעדים הנעשית כאשר ההלך נמצא במגע עם הקרקע, כאשר לא נראה איבוד מגע (לעין אנוש). הרגל המתקדמת צריכה להיות ישרה (ללא כפיפת הברך) מרגע המגע הראשוני בקרקע עד להיותה במצב אנכי". בקיצור, אם לא ריחפת על המסלול כמו דוגמנית, והלכת מהר מדי, כך שהיה נדמה שאתה רץ – פוסלים אותך מהתחרות! לא מיד, אחרי כמה אזהרות מהשופטים , שפזורים לאורך המסלול.

ריצה והליכה הנן פעולות שונות אך דומות, מה עדיף? התשובה תלויה במי ששואלים. חכמת הרחוב אומרת: הליכה זה לאט ובריא יותר. ריצה זה מהר, וגם טוב. אבל יש עוד צלע במשוואה והיא "הליכה תחרותית" ובה אתמקד. אותה "הליכה תחרותית" גורמת להרמת גבה בקרב הרצים ואפילו של ההולכים. על רקע הפעילות הרגילה של כלל ציבור המזיעים, היא נראית עוף מוזר. אם ראיתם פעם מישהו שהולך מהר, תוך נענוע של האגן ובמהירות ריצה, אתם יודעים על מה אני מדברת.

בתחושה הכללית זה כמו "ריקוד". חייבת להיות התאמה בין התנועה המדויקת של הרגל לבין היד שהיא נגדית, במקצב נמרץ, תוך כדי סיבוב האגן, המלווה בתנועת גלגול עדינה של כף הרגל מהעקב עד הבוהן. כדי להתקדם כך, דרוש אומץ לב ותעוזה, בדרך כלל זה מולד. צריך גם קואורדינציה טובה מאוד, אל דאגה, את זה אפשר לפתח, וכמות לא מבוטלת של שרירים חזקים בכל הגוף – גם רגליים, גם ידיים, וגם ליבה, אחרת לא יהיה כוח לנענע את האגן.

למה ללכת מהר כשאפשר לרוץ?

קודם כל , כי זה אפשרי ואני יכולה ללכת מהר. זאת יכולת, זה סוג של אופי, או המהירות האישית. התשובה היותר מקצועית היא, כי ההליכה המהירה עם כל אפקט האושר שלה היא עדיין LOW IMPACT ACTIVITY, היא בסיכון נמוך מאוד לפציעות והיא שומרת על הגוף והמפרקים, תוך כדי העלאת דופק והפיכתה לפעילות עצימה במיוחד. בנוסף, הליכה מהירה מפעילה כמעט פי שניים שרירים בגוף ומפתחת קואורדינציה, גורמת לגוף להיות זקוף, חיזוק הליבה. הגוף פועל בסדרת פעולות מתואמות להפליא, שדורשות פעילות מוחית ומחשבה רבה. אי אפשר לפעול על אוטומט לגמרי, מה שמקנה לסיפור הזה עוד רובד של עניין (שליטה עצמית, חינוך לסבלנות וכו').

מצב אברי הגוף בזמן הליכה תחרותית

1. האגן (Hip drop): נע קדימה ואחורה, בצורת 8 שוכב (כמו צורת האינסוף) ועוזר לרגליים לנוע מהר יותר ובקלות רבה יותר ומגדיל את הצעד.

2. ידיים: בזווית של 90 מעלות, נעות במרץ הלוך וחזור. ברכיים – ברך כפופה כאשר הרגל נעה קדימה. כיפוף הברך מונע שפשוף של הבהונות בקרקע; ברך ישרה כאשר הרגל נעה חזרה עד למגע העקב בקרקע.

3. כפות הרגליים: בהונות ושרירי כף הרגל דוחפים את הגוף קדימה. עקב כף הרגל נוחת על קו דמיוני ישר, והבהונות מובילות ישר קדימה.

4. צוואר וכתפיים: משוחררים.

5. גו וראש: זקופים לאורך כל ההליכה.

 

אז, מי שאוהב ללכת מהר וגם אוהב תחרויות (או רק רוצה להתנסות בסוג הספורט הזה) אני מזמינה אתכם להירשם למקצה ההליכה התחרותית למרחק 5 ק"מ במרוץ אייל, ב-17 בנובמבר 2018. הכלל היחיד יהיה – לא לרוץ. הכלל היחיד הנוסף – ללכת מהר מאוד, אבל לא לרוץ. וכמובן, ליהנות מכל רגע. יהיו גם סדנאות הכרות עם ההליכה המהירה והכנה למקצה במהלך חודש אוקטובר, בהנחיית אושיות ההליכה: פרופ' שאול לדני, עדנה בוקשטיין – הלכית תחרותית בעבר ומקדמת הליכה לאורח חיים בריא ופעיל בהווה, וולדימיר אוסטרובסקי שיאן ישראלי בהליכה תחרותית.

 

קרדיט: shutterstock, באדיבות דניאלה אלפיה

הכותבת הינה דניאלה אלפיה, הלכית תחרותית חובבת